| 135 האויב של האויב שלי — המזימות של אלויב ברונר נמלטים בכל רחבי העולם, לרבות ברונר, חששו שהם עצמם עלולים להיות הבאים בתור . יתרה מזו, המחאה הציבורית שהתעוררה כתוצאה מהחטיפה, והפרסום הרב שניתן לה גם בגרמניה המערבית וגם ברחבי העולם, העניקו סוף-סוף לבאואר את השיניים הפוליטיות הדרושות כדי לכפות על מערכת המשפט בגרמניה המערבית לדרוש הסגרה של נאצים נמלטים, ולרדוף במרץ את אלה שנמצאו בהישג ידה . אויביו של ברונר הלכו וקרבו אליו : גם באואר וגם המשרד הפדרלי להגנת החוקה פתחו בחקירות נפרדות באשר למקום הימצאו . ואולם באואר רצה כמובן לאסור את ברונר, ואילו המשרד להגנת החוקה היה מעוניין יותר במידע על הקשרים שלו בגרמניה ועל האופן שבו 2 גם המוסד הישראלי ידע על השיג את שמו הבדוי, גיאורג פישר . ברונר, ועניינו של הארגון בציד נאצים היה בשיאו . וכאילו אין די בכל אלה, ברונר נקלע לסכסוך מר עם שירותי ביטחון מקומיים, התנסות 3 מסוכנת מאוד במדינה דוגמת סוריה . הארץ עצמה עברה שינויים חשובים . ב- 1958 היא התאחדה עם מצרים לישות מדינית אחת שנקראה הרפובליקה הערבית המאוחדת . האיחוד היה פגום מלכתחילה . אף כי הנשיא נאצר ה...
אל הספר