| 193 מה ידהו ןזסל הל התשופה ההם לם נית-רומיתמ מובהקת להבנת יחסם של מחברי התלמוד לאירועים היסטוריים . השם חשמונאי, שמו של הורדוס ואכזריותו, וגם שמות משובשים של קיסרים רומים, הצליחו להגיע לאוזניהם . גם אירוע עמום כמו חילול המקדש בידי נוכרים נחרת בזיכרון הקולקטיבי . הם ניחשו שהתחולל באותם ימים רחוקים אירוע דרמטי, אבל לא ידעו דבר על מהלכיו . מה נותר למחברי התלמוד לעשות כדי להרוות את הצימאון על עברם ? בלית ברירה, הם מילאו את החסר באמצעות סיפורים שירתקו את קהלם . כך נוצר הסיפור על נס פך השמן במהלך טיהור המקדש . בהיעדר מידע היסטורי המציאו סיפור על טבעי, מרתק יותר מניצחונות צבאיים, והצליחו במשימתם . הנרטיב שלהם גבר עם הזמן על המידע ההיסטורי המתואר בספרי מקבים א׳ ומקבים ב׳ ובספרי יוֹסֶפוּס . חוקרים אחדים ניסו לתרץ את שתיקת התלמוד בחוסר העניין של מחבריו בנושאים מדיניים שלא קשורים לענייני הלכה . נימוק זה סותר את אזכורם של שליטים לא מעטים שמככבים בסיפורים על גיבורי התלמוד . נבדוק לדוגמה את המידע שמוסר יוֹסֶפוּס על משפחת הורדוס . המלך מינה את חננאל הבבלי לכוהן גדול ונשא לאישה את מרים בת שלומציון, ...
אל הספר