הזיקה של הברית החדשה והנצרות הקדומה לעולם ההֶלֶני-רומי נראית לנו טבעית . קשה לנתק את ישו מן התחושה האפוקליפטית שנוצרה בימי שלטון רומי, וקשה להבין את ספרי הברית החדשה במנותק מן העולם התרבותי ההֶלֶני . לא כך הדבר כאשר אנו נכנסים לעולם המשנה והתלמוד ולעולם הקוראן . שני חיבורים אלה צמחו כהמשך ישיר של העולם הרומי-ביזנטי . אלו שני מאגרים ספרותיים הרחוקים יחסית מן התרבות ההֶלֶנית, אך לא ניתן לפענחם נכונה ללא התייחסות לעולם הפוליטי והתרבותי בו נוצרו . אין אנו יודעים במדויק מתי עלה התלמוד על הכתב . כדי לנסות להשיב לשאלה זו עלינו לבדוק איך ספרות חז"ל התייחסה לעברה של ארץ ישראל בתקופה היוונית רומית . יתר על כן, חשוב לבדוק כל מקור חוץ תלמודי, ולבחון את יחסו לעולמם של חכמי התלמוד . כאמור, מהתקופה ההֶלֶנית עומד לרשותנו חומר היסטורי רב ומפורט ביותר, בעיקר בזכות ספרי יוסף בן מתתיהו "מלחמות היהודים ברומים" ו"קדמוניות היהודים" ; ספרו הביוגרפי "חיי יוסף" והספר הפולמוסי "נגד אַפּיוֹן" . חומר היסטורי לא פחות חשוב מצוי בספרי מקבים א' וב' ובעדויות סופרים רומים מסוגם של דיוֹקָסיוּס ואוּסֵביוּס מקיסריה . כ- 60 ...
אל הספר