ישו הגלילי חי בימי שלטון רומי בארץ ישראל והוא תוצר של המציאות הפוליטית ששררה באותה תקופה . חיי ישו ממחישים יותר מכול את הפער שבין הכפר הגלילי ותושביו, לבין השכבה החברתית האינטלקטואלית ששלטה בירושלים ובפזורה היהודאית במצרים ובקירנאיקה . מפליאה העובדה שהמאיץ להולדת הנצרות שכבשה את העולם צמח דווקא בכפרים נידחים בגליל . הנצרות נזקקה לכ- 1,000 שנה כדי להצליח להשתלט על העולם הכפרי הפגאני, ולהביס במידת מה את עולם ההגות היוונית והתרבות ההֶלֶנית . הנצרות היא אחת מן המהפכות התרבויות החשובות ביותר בתולדות האנושות . קשה לדמיין את התהוות היהודים והיהדות שלאחר התקופה הרומאית ללא הפצת הנצרות . יחד עם זאת, במובנים רבים הנצרות אינה אלא זרם רעיוני יהודאי, כמו שאר הזרמים שפיכו בחברה הארץ ישראלית בתקופה ההֶלֶנית-רומית . לישו הגלילי אין זיקה ישירה לרעיון הנוצרי, ומעניין לבחון איך חסידיו תיארו את דמותו בספרות שכתבו בעקבות צליבתו . פרק זה ידון ברקע המשיחי-אפוקליפטי של התקופה, ברקע החברתי והתרבותי בו נכתבו הבשורות, תוך התבוננות מיוחדת בקורותיהן של שלוש הדמויות שהתחרו ביניהן על הנהגת קהילת נאמני ישו : יעקב, פּ...
אל הספר