| 193 צ'חרצ'מ הנוצרים המרונים, העדה הדומיננטית בלבנון, הביעו בפומבי את דאגתם כי רוב המהגרים נוצרים, וכי הדבר עלול לנבא "התמוטטות ללא תקנה של מעמד הנוצרים בלבנון" . החששות שלהם היו מוצדקים . בדיווחים האלה, המרגלים עדים לשלב ראשוני לא רק בשחיקה במעמד הנוצרים במזרח התיכון אלא במעמדם של כל המיעוטים שעד אז הרגישו בבית בעולם המוסלמי . היהודים יעזבו, והנוצרים, ורבים אחרים, והמרחב שהיה להם בית יישאר עני יותר . יעקובה עדיין האמין שהוא מנהל מלחמה בשטח האויב, ולא רצה להתעסק במידע, אף שהיה שימושי ומועיל למאמץ הישראלי הגדול יותר . נשקלו כמה הצעות לפעולות חבלה . אחרי המפלה הסופית של "צבא ההצלה הערבי" בפלשתינה, למשל, יעקובה גילה כי המפקד המהולל של הכוח, אל-קאוקג'י, עבר לביירות ומתגורר בצנעה באותו רחוב שבו שכר יעקובה דירה, ליד חוף סן מישל . זה היה המפקד שפעם הבטיח "לרצוח, להרוס ולהחריב" כל דבר שיעמוד בדרכו לניצחון על היהודים בפלשתינה, אבל עכשיו נראה ששקע בחוסר מעש . יעקובה ראה אותו בשכונה, לפעמים עם אשתו הגרמנייה, והמרגל התרשם כי "הוא היה אדם פרטי . בחור נאה, בחור סימפטי, חמד של בחור . לא מתנשא" . יעק...
אל הספר