מסתערבים | 86 אז לנסות ולהתערב, או שהפלמ"ח יוכל לנסות להבריח אותם מבית הכלא . דבר מכל זה לא היה תקף בלבנון . כאן אף אחד לא היה יכול לעזור לגמליאל, והסכנה נעשתה מוחשית לעתים לא רחוקות . יום אחד באוטובוס, למשל, הוא שמע צעקות וראה כמה גברים גוררים נוסע אחר החוצה, אל הרחוב . הנוסע נראה משונה, הם אמרו, ומדבר ערבית רצוצה . הם חשדו בו שהוא מרגל יהודי, אבל אחרי כמה רגעים התברר שהוא פשוט לבנוני שהיגר לדרום אמריקה וחזר לראות את מולדתו . הם הניחו לו . אלא שאז גבר פטפטן שישב ליד גמליאל / יוּסף פנה אליו בדברים, הציע לו בננה ושאל אותו שאלות על הרקע שלו, ואחר כך, ספק ברצינות ספק בצחוק, העלה את האפשרות שהוא אולי ציוני . נראה שמשהו באופן שגמליאל הציג את עצמו עורר את תשומת הלב של חלק מהאנשים שפגש ; הוא עצמו כנראה לא ידע מה זה, וכך גם אנחנו איננו יודעים . גמליאל הכחיש את ההאשמה, כמובן . אבל התקרית ערערה את שלוותו, והבהירה לו שוב עד כמה הוא קרוב לשפת התהום . כשהם מתארים בעצמם את שקרה באותו זמן, האנשים האלה לרוב אינם מתייחסים כלל לגילויי הגבורה שלהם, ונראה שהמעשים שלהם אז נראים להם מובנים מאליהם . תהיה זו ...
אל הספר