מסתערבים | 54 לקרוא למלחמת קודש . אנחנו יודעים זאת מכיוון שכמה מהמאמינים שישבו בשורות על השטיח, בסנטר מוטה כלפי מעלה, לעבר הדובר שלפניהם, היו אנשים שלא היו אמורים להימצא שם . שירות הידיעות רצה עיניים ואוזניים במסגדים כדי לעקוב אחר דבריהם של אנשי הדת, מה שעזר לאמוד את הלך הרוח בצד הערבי ואת הסיכוי להתפרצות אלימה . במשרדים שמתקבלות בהם החלטות כאלה, הדבר הזה אולי נשמע פשוט, אבל עבר זמן רב עד שמי מהמרגלים בשטח העז לנסות זאת בפועל, לחלוץ נעליים ולהיכנס לבד אל מסגד צפוף . אחד מאנשי המחלקה הותיר תיאור של הפעם הראשונה שבה התפלל במסגד ביום שישי ביפו . בהתחלה הוא שמר על קור רוח, אבל אומץ לבו התנדף אחרי הכריעה הראשונה, כשהיה אמור להתרומם בידיו על ברכיו, ואז להרים את ידיו ולהפנות את כפותיהן כלפי חוץ . הוא היה מוקף ב- 700 מאמינים אמיתיים . האווירה באותם ימים היתה רווית אלימות, ואם משהו היה משתבש, אף אחד לא היה יכול לעזור לו . "ברגע שהגעתי לחלק הזה", הוא נזכר, "כל הגוף רעד לי, זה לקח אולי דקה או שתיים ואז נרגעתי והסתכלתי על האנשים" . נראה שאף אחד לא שם לב אליו . הוא יצא משם בריא ושלם, אבל שמו מופיע ...
אל הספר