פרק 15. Wer von uns weiß genug Hebräisch um in dieser Sprache ein Bahnbillet zu verlangen? "מִי מֵאִתָּנוּ יוֹדֵעַ עִבְרִית בְּמִדָּה מַסְפֶקֶת כְּדֵי לִקְנוֹת כַּרְטִיס רַכֶּבֶת?": תחיית ישראל ולשונו בארץ האבות

| עשהאל אבלמן וחנוך גמליאל 248 בעברית ולחנך את הילדים לעשות כן גם בבית . עוד בשנת 1891 הקימו מורי העלייה השנייה ארגון שמטרתו לקדם חינוך עברי לאומי, ובשנת 1892 החליטו כי תנ"ך, היסטוריה ודקדוק יילמדו בעברית ( לגבי הוראת המדעים לא הגיעו לידי החלטה ) . בתחילת המאה העשרים כבר היתה העברית לשון הדיבור העיקרית של ילדי בתי הספר היסודיים בארץ . בוגרי הגנים ובתי הספר העבריים גדלו, ובשנת 1906 נוסד בית ספר תיכון עברי ראשון — הגימנסיה העברית הרצליה . זמן קצר אחר כך נפתח מוסד דומה בירושלים . מגמת התמסדות החינוך העברי החלה כבר בשנים 1903 - 1904 , עם הקמתה של הסתדרות המורים . ארגון זה, בניצוחו של המלומד והמחנך הירושלמי דוד ילין, פעל רבות 17 להפצת העברית במערכת החינוך . כך כתב בשנת 1906 דוד בן-גוריון, מאנשי העלייה הזאת, אחרי שביקר בבית חרושת בלוד וגילה מציאות שונה לחלוטין מזו של פולין שממנה בא : שם ראיתי שפה עברית חיה . . . ראיתי פה אנשים ששפתם המדוברת, שפת הגיונם ושיחם היא השפה העברית . מקטון ועד 18 גדול, בכל מקום וזמן מדברים הם עברית . השילוב בין הילדים שהפכו את העברית ללשונם שלהם ובין העולים חדורי הה...  אל הספר
כנרת, זמורה דביר בע"מ