פתח דבר

| עשהאל אבלמן וחנוך גמליאל 10 כבכל תיאור היסטורי מקיף, ניצבה לפתחנו הבעיה של מיעוט מקורות ועובדות יבשות מחלק גדול מהתקופות . התיעוד של הרגלי הלשון מהעת העתיקה ואף מתקופות יותר מאוחרות הוא חלקי בלבד — בדרך כלל שרדו רק יצירות בעלות ערך תרבותי או ספרותי גדול ומעט טקסטים משפטיים . התיעוד של לשון הכתיבה העממית, ובוודאי של לשון הדיבור החיה, מועט, ופעמים רבות הדבר מקשה להעריך נכונה את הרגלי הלשון של הציבור הרחב . אולם מעט אין פירושו לא כלום — כמעט מכל תקופה הגיעו לידינו עדויות ישירות ועקיפות על הרגלי הלשון של הציבור, מכתבים, הערות היסטוריות ומקורות נוספים . בסופו של דבר, אנו מאמינים כי בכוחם של החומרים הללו לצייר תמונה סבירה של המציאות הלשונית הכללית, הן זו של השכבה המשכילה והן זו של כלל הציבור . המושג "ציבור" מתייחס לציבור הגברים, שהרי במשך הדורות לא היה לציבור הנשים חלק בקהל המשכילים, ולא היתה להן השפעה של ממש על התפתחות הלשון הכתובה, למעט מקרים בולטים שיוזכרו בספר . אבל במה שנוגע ללשון הדיבור, שם התמונה שונה, והדברים יבואו לידי ביטוי בהמשך . * * * להלן שתי הבחנות חשובות בין מושגים שבהם אנו...  אל הספר