| 179 אהשר אשרת "יש משהו מעומעם בכל זה . הכנסתי את התקופה ההיא לפריזר וסגרתי, וכל פעם שאני צריכה להוציא את זה, אני מרגישה שזה לא לגמרי אפוי . הייתי אז על כאלה 'סמים קשים', שהמוח שלי לא היה במיטבו . " "את מתכוונת להורמונים ? " אני מבררת איתה מיד, "כן, כן, כמובן," היא מחייכת . גדלה ברמת גן, שירתה בגל״צ, עבדה בעיתון המנוח "חדשות", הפיקה את פסטיבל עכו ופסטיבל הקולנוע בירושלים, וכבר שנים יש לה משרד יחסי ציבור עצמאי . בגיל 39 , לאחר שנפרדה מבן זוג, החליטה לנסות להביא ילד . הפרטנר המיועד להורות היה חבר גיי . "אנחנו מכירים הרבה שנים," היא אומרת, "אמרתי לו : 'תשמע, יש לי הרגשה שהתהליך יהיה קשה ובעייתי, אני מציעה שנעשה את המקסימום בשביל ליהנות . ' נסענו יחד לחו"ל, אני והוא ובן זוגו, שלישייה נחמדה . " הם התחילו בהזרעות . בבית החולים שיפשפו עיניים כשהגיעה בוקר אחד ותלתה בחדרי הבדיקות מוביילים של מלאכים . "התעלפו ממני," היא מבזיקה חיוך, "באתי עם המון מוטיבציה וחיוביות . החלטתי שאם אני 'משתכפלת' עכשיו, אני לא מוכנה שזה יהיה מדכדך . " כשההזרעות כשלו, עברו להפריה חוץ גופית . במשך שבועיים הזריקה לעצמה ...
אל הספר