14 | אופקים בלב הקרב, אכן קרה : 'אם אשרוד, אדע שאצטרך להינתק מניחוח השנים המהותיות הללו, לדחות בשקט ( לא להדחיק ) את אוצרי' . הם איבדו את אוצרם . 1 בפתיחה קצרה זו ארנדט מציעה לנו התבוננות בשני "ימים שאחרי" : היום שלאחר התבוסה והיום שלאחר השגת המטרה, במקרה זה שחרור צרפת מעול הכיבוש הנאצי . היום שאחרי התבוסה תופס את מרב תשומת הלב של ארנדט ( ל"יום שא חרי" השני עוד נגיע בהמשך ) – לא בשל השלכותיה של אותה- תבוסה על התפתחות מלחמת העולם השנייה, וגם לא בשל השפעותיה הדרמטיות על חייה האישיים שלה עצמה, אלא בשל ההתמוטטות הפתאומית של המנגנון המדינתי, קריסת המוסדות והתפוררות ההנהגה . ארנדט מתבוננת בתגובתם של אזרחים מן השורה שלא יכלו לעמוד מנגד כאשר התר חשה קריסה זו והפכו ביום אחד, כמעט על-כורחם, לאנשי- ה"רזיסטנס", ההתנגדות הצרפתית שפעלה נגד הנאצים ושו תפיהם הצרפתים . - בעיני ארנדט, המשבר הוא סדק בסדר הקיים המאפשר לכוחות שונים בחברה להיאבק על עיצובה מחדש של המדינה . מחד גיסא, ישנם אותם "נוכלים וטיפשים" המזוהים עם הממסד, הנהגה חסרת אחריות שחושבת אך ורק על הישרדותה . מאידך גיסא, מתעוררים כוחות אזרחיים ש...
אל הספר