רוע — מאז ולתמיד: עיון פילוסופי–תיאולוגי בשאלת הרוע האנושי

40 | אופקים בתפילותיו את האמונה כי האל מפעיל את הטבע, מוריד את הגשמים או מחולל בצורות, וזאת על פי התנהגות בני-האדם, כפרס או כעונש . תפיסה זו מייצגת מהפך שהתחולל בין התפיסה המיתית העתיקה ובין התפיסה המונותאיסטית הקלאסית . התפיסה המיתית גרסה כי התרחשויות טבעיות הן מעשה ידי האלים, הטובים או הרעים, הפועלים באופן שרירותי . על פי תפיסה זו, הרוע קיים בעולם, ואין הבחנה בין רוע הנגרם על ידי בני-אדם ובין אירוע טבעי שמתפרש כרוע . אין הבדל בין רצח של בני- אדם – הנעשה על ידי בני-אדם – ובין מגפה או התפרצות הר געש . מקורו של היעדר הבחנה זו בתפיסת יסוד מיתית ודתית, שלפיה לטבע אין חוקיות, ולאדם אין נפרדות מהטבע . הטבע הוא מרחב של דרמה, שבה מתחוללת פעילות כוחות על-אנו שיים, ובדרמה זו האדם הוא אובייקט הפעולה האלוהית בדיוק- כמו ההר, הנהר או השמים, ויכול לקרות לו טוב או רע, על פי האל הפועל עליו את פעולתו . לעומת זאת, התפיסה המונותיאיסטית מניחה כי האל הוא יחיד וטוב, הפועל באופן צודק, לא באופן שרירותי . "הַצּוּר תָָּמִים פָּעֳלוֹ, כִָּי כָל - דְָּרָכָיו מִשְָׁפָּט : אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל, צַדִָּיק וְיָשָ...  אל הספר