98 | אופקים המדרש הציוניים-דתיים נרחב היום יותר מאי-פעם, והוא כולל כתיבה ענפה והיקף עצום של שיעורים . מוטי ענברי, חביבה פדיה ואחרים ביקשו להתחקות אחר הסיבות להתעוררות אל ההר והמקדש דווקא בעת הזאת . 4 ענברי טוען כי השינוי נעוץ בתהליך אוסלו ומשקף דפוס מוכר במחקר המשי חיות : בעת משבר אמוני הנובע מהדיסוננס בין ריאליה ובין חזון- משיחי – כמו זה שיצר תהליך אוסלו – מתגברת אצל המאמינים דבקות דתית המכוונת להחזרת התהליך ההיסטורי למסלולו המ שיחי . פדיה מתארת מאפייני משבר דומים, אולם היא רואה דווקא- את תהליך ההתנתקות כמאורע שהעצים את השאיפה אל ההר והמקדש . בנוסף, היא טוענת כי נאמני התפיסה הגאולית מייחסים להר הבית ולדבקות בו יכולת מיסטית להסדרת המציאות על פי תפיסת הגאולה . לצד הסברים אלה דומה שמחוללי השינוי פועלים גם מתוך הכרה פוליטית מפוכחת . לדידם, אם תתממש חלוקת הארץ, ייתכן שעם ישראל יאבד את שליטתו בהר הבית ובכך תוחמץ ההזדמנות ההיסטורית לכינון עתידי של בית המקדש . דוגמה לכך היא דבריו של הרב אליעזר מלמד, שטוען כי הסיבה היחידה שבגינה יש לה תיר את העלייה אל ההר היא נוכחותם של המוסלמים בו, ואלמלא- הי...
אל הספר