56 | אופקים הישיבות במעמד "תורתו אומנותו" בשנת 2012 החריף עוד יותר תחושה זו . לאור כל זאת, ברור שגם אם החרדים אינם מובילים את הרפורמה במערכת המשפט, הם אינם מצטערים על המהלך שנועד להח ליש ולהגביל אותה . בשל העובדה שהחרדים עצמם כמעט אינם- נזקקים למערכת המשפט, הם גם מתקשים להבין את חשיבותה עבור כלל האזרחים, ובוודאי שאינם מבינים מה גורם לאזרחים כה רבים לצאת ולהיאבק על עצמאות בית המשפט . דין "מוסר" לרשויות לאדם החרדי יש קושי גדול לפנות גם לרשויות אחרות במקרים של עוול או פגיעה, כדוגמת משטרת ישראל, העירייה, גורמי רווחה וכדומה, מפני שפעולה זו נתפסת כבגידה בקהילה . החרדים מבק שים להסדיר את ענייניהם באמצעות מנגנונים קהילתיים, נטולי- כוח וסמכות פורמליים . המונח המפורסם ביותר בהקשר זה הוא "מוֹסֵר", אדם המוסר את חברו לידי אחרים, בדרך כלל לא-יהודים . "מוסר" היה כינוי גנאי ידוע לשמצה לאורך הדורות, שעל חומרתו ניתן לעמוד מדברי הרמב"ם ( הלכות חובל ומזיק ח, ט - י ) : “אסור למסור האדם ביד עובד כוכבים . . . וכל המוסרו ביד עובד כוכבים בין בגופו בין בממונו אין לו חלק לעולם הבא . מותר להרוג המוסר בכל מקום, וא...
אל הספר