כל בני האדם: מקומו של רעיון הבריאה בּצֶלֶם אלוהים במסורת הליברלית

12 | אופקים כפי שארצה לטעון במאמר זה, שיח הזכויות המערבי צמח מתוך המסורת הנוצרית, והגיע למיצויו כאשר השיל מעליו את מאפייניו המטאפיזיים ( ה"קשקושים", לדידו של המפרי ) ושמר על מאפייניו האתיים . יתרה מכך, מאפיינים אתיים אלה הגיעו ברובם מתוך המ סורת היהודית, ובמיוחד מרעיון אחד מרכזי בתוכה : בריאת האדם- בצלמו של אלוהים . הדרך שבה אנחנו תופסים את האדם משפיעה על המסגרת החו קית שאנו מכוננים . אם היינו חושבים שחמדנות זרה לנו, לא היינו- מחוקקים איסורים על גנבה ; אם היינו סבורים שחיי אדם אינם חשובים, לא היינו גוזרים את העונשים הכבדים ביותר על רצח ; מפני שאנחנו חושבים ש"לא טוב היות האדם לבדו", אנו מחשיבים נישואים כזכות בסיסית, ומענישים אנשים על ידי כליאה ובידוד . תפיסת האדם היא תבנית החוק . שיח הזכויות המערבי-חילוני עלה מתוך הדגש הנוצרי על תבונתו האוניברסלית של האדם, שהיא צלם אלוהים שבו, ומשום כך מבוע זכויותיו הטבעיות . אולם רעיון הבריאה בצלם הניח את הבסיס לא רק לתבונה ולזכויות הטבעיות, אלא גם לעצם האינדיווידואליוּת האנושית, לתפיסה של הפרט כישות שלמה, אוטונומית . ישות השווה לכל פרט אחר, בעלת ערך ס...  אל הספר
מכון שלום הרטמן