8 | אופקים של תקופתו . ליהדות זו שורשים עמוקים בתוך המקורות, ולמרות העובדה שהיא אינה מקבלת ביטוי במפת המנדטים הישראלית, היא זו המקובלת כיום, במודע או שלא במודע, על רוב רובה של החברה – דתיים ציוניים, מסורתיים וחילונים כאחד . הגיעה העת להפנים שפוליטיקת הזהויות העכשווית ניזונה מקוט ביות מדומיינת בין יהדות לדמוקרטיה . דווקא מתוך הסערה סביב- הרפורמה המשפטית נוצרה שעת רצון בחברה הישראלית, שבה יש סיכוי שפוליטיקה רעיונית וערכית תגבר על פוליטיקת הזהויות ותאפשר יצירת קואליציה חברתית חדשה, החוצה את השבטים הקלאסיים של החברה הישראלית . כזו שאינה ניזונה מניגודים, אלא מושתתת על תפיסה ליברלית יהודית הומניסטית . לדידה של קואליציה זו, ישראל פחות דמוקרטית משמעה ישראל פחות יהודית, והבית הלאומי של העם היהודי מחויב לכלל האזרחים דווקא כביטוי לזהותו היהודית . קואליציה זו אמנם חלוקה בנו שאי גבולות הארץ וסיום הסכסוך, אך מסכימה על רוב הערכים- היהודיים, המוסריים והחברתיים שבתוך גבולות המדינה . בכוחה להתוות דרך חדשה ולנסח לחברה הישראלית חזון רחב, משותף, ציוני ליברלי, שבו אין היהדות והדמוקרטיה קטבים מנוגדים, אלא לה...
אל הספר