השוליה מבוכנוואלד 220 "סבא, אל תדאג . עבוד קשה על השיקום שלך כדי שנוכל להתראות במרס . " הוא יהיה בסדר . הוא תמיד היה בסדר . החיים לימדו אותו כיצד להיות עמיד ועצמאי, וכיצד לשרוד . אפילו אחרי המשבר הכלכלי הנורא באסיה בשנת 1998 , כשחשב שכל מפעל חייו יורד לטמיון, וחלומות על השובים הנאצים רדפו אותו בשנתו כל לילה, הוא הצליח לעמוד על שתי רגליו החסונות . באותו יום שבו הוא טלפן, ה״ניו יורק טיימס״ התחיל לדווח שנגיף מסתורי תקף את הקהילה של ווהאן ( Wuhan ) בסין והוא משתולל עכשיו באיטליה ובספרד . שבועות אחדים אחר כך, ההתפרצות של הקורונה בעיר ניו יורק הכריחה אותי לסגור את העסק שלי ולשלוח לחופשה ללא תשלום את כל הסגל שלנו בארצות הברית ובעולם . בעקבות זאת החל משא ומתן מטורף עם משקיעים, מלווים, בעלי בית, ואחרים . היינו בבידוד בבית, ואני נלחמתי על ההישרדות הכלכלית שלנו . "לא הרשו לנו לראות את סבא אלכס היום . בגלל הקורונה, המוסד הרפואי אינו פתוח למשפחות," כתבה לי אחותי בהודעת טקסט . ניסיתי להתקשר למספר שלו . לא הייתה תשובה . "האם אנחנו יכולים לבקש מאיש סגל לעזור לו לקבל שיחה עם אחד מאיתנו ? אני רוצה לשמוע...
אל הספר