נלכנס ק 133 אצל מילוסלב שווסקה בברטיסלאבה . אילו ימים טובים הם היו . טוב, אם אין מתנדבים אחרים, אני יכול . צעדתי צעד אחד קדימה . הקצין השמן וחיילים אחדים התקרבו אליי . שניים מן החיילים התחילו לבעוט בי ולהכות אותי, ונפלתי, מתחרט מיד על החלטתי החפוזה להתנדב . "אתה, חזיר יהודי, למה נתת לי לחכות ולקרוע את הגרון שלי ? " שאל הקצין במבט גועלי . "הייתי רק שוליה ! הייתי רק שוליה ! " צרחתי בהתנצלות בעוד הם בועטים בי . "האם אתה יכול לנקות ולתקן מכונות כתיבה ? " "כן ! כן ! בהחלט . הייתי שוליה טוב . " הם הפסיקו לבעוט וליוו אותי אל מחוץ לשורה . "תרחצו אותו מיד," צעק הקצין לחיילים שליוו אותי . "שישפשף את כל הלכלוך והמחלות . שיחליף את כל הבגדים המלוכלכים המגעילים . תנו לו זוג נעליים חדשות ! סַפּרו את השערות שלו ! " הם הובילו אותי לשורה שוממת של מבני עץ, מחוץ לגדר של גוסטלוף . חייל אחד פתח את הדלת וכולנו נכנסנו . "יהודי, זהו מקום העבודה החדש שלך," צעק אותו חייל . זה היה חדר קטן למדי, בקצה בניין ארוך מאוד . דלת נעולה הפרידה את השטח שלי מיתר הביתן, שהיה גדול לאין ערוך . בצד אחד של החדר היו שולחן כתיבה, ש...
אל הספר