אמרות 201 וזה מה שעשיתי . נשארתי בבית . ליד אבא ואמא, כמו כל הילדות הטובות . תחשבו רגע, מה היה קורה אם זה היה הפוך ? אם אני הייתי היהודייה שהיתה עוזבת את עמה וביתה ומולדתה, והולכת עם חמותה, שמשתייכת לדת אחרת ? אילו מדרשים הייתם מספרים עלי אז ? כן, מדרשים . נקודה רגישה מאוד אצלי, אתם בטח יודעים למה . בהתחלה רציתי לכתוב אותם, לפרט לכם אותם אחד אחד, כולל כל הפרטים המכוערים והשמועות על המוסריות שלי, ועל מה שכתבו שעשיתי בלילה העצוב הזה שבו נפרדתי מרות וחזרתי הביתה . אבל אני לא מסוגלת . למה ? אולי, למשל, בגלל מה שכתבו עלי במסכת "סוטה" ? הנה, בבקשה : ״כל אותו הלילה שפרשה ערפה מחמותה, נתערבו בה ערוות גויים של מאה בני אדם" . מאה גברים ! מאה ! לא שניים או שלושה, רק האורגיה המבהילה הזאת, כאילו שהיה לי כוח אפילו למצמץ, הייתי סחוטה מבכי ומדמעות . אבל אתם החלטתם ששכבתי עם מאה איש . וזה לא נעצר שם, זה אף פעם לא נעצר שם . ביאליק הקדיש לי מגילה שלמה, "מגילת ערפה" הוא קרא לה . ברגע הראשון שמחתי . טיפשה שכמותי, חשבתי שאדם שכותב באופן כל כך יפה ורגיש, בוודאי יראה אותי באמת, מבעד למסך המדרשים . הוא לא . בי...
אל הספר