שהרה בלאו 144 3 . " וַיְהִי יוֹסֵף יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה " . במקום להתמוגג מהפסוק הזה, אני הייתי מתחילה לדאוג . התנ"ך, מתברר, אינו חובב גדול של יופי . בכל מקום שבו גבר או אישה מתוארים כיפים, טמונה אזהרה . היופי, מתברר, הוא הזמנה לצרות . 4 . צרות צרורות . כי אשת פוטיפר מתאהבת עד כלות . כמה שהיא רוצה אותו ! זה כנראה התבשל אצלה תקופה ארוכה, כי כשהיא ניגשת לעניינים, היא מאוד תכליתית, " שִׁכְבָה עִמִּי ", היא דורשת . אבל מתברר שגם יוסף יודע להיות תכליתי . הוא מסרב . זה קורה בכל יום, בכל יום ! היא מבקשת והוא ממאן . או שהיא בעצם פוקדת עליו ? היא היתה הבוסית שלו, אתם יודעים . 5 . חז"ל מתעסקים הרבה עם השאלה למה הוא בעצם סירב לה . הם טוענים ששמה "זוּליכָּה", ומתארים אותה כיפהפייה מושכת, אחת שקשה לעמוד בפניה . ולא רק הם מתפעלים . שלונסקי כתב עליה שיר, שבעקבותיו הביטוי "ליל זוליכה" הפך לתיאור של ליל תשוקה ארוטית . היום כבר היו קוראים לזה בשם אחר . אוהבות 145 6 . אז למה הוא סירב לה ? הגבר הצעיר הזה היה הרי אמור לקפוץ על המציאה, על הזוליכה המושכת הזאת, לא ? יש אומרים שבזכות עמידתו בפיתוי הוא זכ...
אל הספר