ההיסטוריה הסודית של חגי ישראל 130 זה . בדפים יא עד יז במסכת מגילה נשמרה דרשה רציפה על כל מגילת אסתר כולה . הדרשה מתחילה בסדרת הקדמות ( פתיחתות ) . והנה אחת מהן : "במתניתא תנא : 'לא מאסתים' — בימי כשדים, שהעמדתי להם דניאל חנניה מישאל ועזריה . 'ולא געלתים' — בימי יוונים, שהעמדתי להם שמעון הצדיק וחשמונאי ובניו ומתתיה כהן גדול . 'לכלותם' — בימי המן, שהעמדתי להם מרדכי ואסתר . 'להפר בריתי אתם' — בימי פרסיים, שהעמדתי להם של בית רבי וחכמי דורות . 'כי אני ה' אלהיהם' — לעתיד לבוא, שאין כל אומה ולשון יכולה לשלוט בהם" . זו דרשה על הכתוב בוויקרא כו, מד, בסוף פרשת הקללות : ״וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיהֶם״ . כדרך הדרשות, היא קוראת כל אחד מהביטויים בנפרד ומפרשת אותו כמכוון למלכות אחרת . החל בבבלים ( כשדים ) וכלה ב״פרסיים״ שבתקופת החכמים . זו דרשה בבלית, ולכן היא מתמקדת באימפריות הבבלית והפרסית . אבל העיקרון ברור, והוא הנאמר גם בהגדה של פסח : ״בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו והקדוש ברוך הוא...
אל הספר