ההיסטוריה הסודית של חגי ישראל 32 "אף על פי שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב, רמז יש בו, כלומר : עורו ישינים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה" ( הלכות תשובה ג, ד ) . הרמב״ם קובע שתקיעת השופר היא גזירה מאת התורה ( וזאת נראה להלן ) , ובכל זאת מחפש בה טעם וקושר אותה לקריאה לתשובה . אבל תקיעת השופר מוזכרת במקרא ונידונה בהלכה מאות רבות של שנים לפני שהרמב״ם מצא בה את הרמז שמצא . לשם מה שימשה בימים הרחוקים ההם ? האם צודק הרמב״ם בפירושו ? כפי שנראה שוב ושוב בספר זה, צלילה למקורות מגלה סיפור מורכב ורב-גוני יותר מן המקובל לחשוב . הבה נתחיל : תפקיד השופר מתואר במקרא באופן הדומה לזה של החצוצרה, ההבדל העיקרי הוא שאחד עשוי מחומר מן החי והשני ממתכת . בתהלים, למשל, נאמר, ״בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּלִפְנֵי הַמֶּלֶךְה׳״ ( תהלים צח, ו ) , וכך נקשרים השופר והחצוצרה יחד בהקשר של טקסים חגיגיים . נתחיל, אם כן, באפיון החצוצרה, שתפקידיה מפורשים יותר במקרא ( והרי בתורה לא נאמר שהתרועה באחד לחודש השביעי צריכה להיות בשופר דווקא, זו פרשנות מדרשית ! ) . פירוט שלהם מופיע בספר במדבר...
אל הספר