מכאן שהמגבלות על קידמה חברתית במעוטי הסובייטי הרבה יותר חמורות מאשר המעצורים לקיימה חברתית במשטרים של הדמוקרטיה הקפיטליסטית . משום שמסגרות המבוססות על שלטון ימוקרטי יוצרות מרחב אפשרויות למאבק לגיטימי למען שינויים וקידמה חברתית . נפגשנו פעם עם הסוציולוג הפולני חייוע זיגמונט באומן שהיה בעל הילה של אינטלקטואל קומוניסטי כאשר גורש מארצו ב 1968 . לאחר רתיעה, וכשנלחץ בשאלות קשות, אמר רבי שהיה מעיו הלם לכולנו . הוא אמר שלפי מיטב יייעתו איו בפולין הסוציאליסטית, החל באחרון חברי המפלגה וכלה בצמרת השלטון, אים אחי שמאמין באמת בערכים סוציאליסטיים . זוהי לדעתו מאפיה שלטת ותו לא . קשה לעכל את האכזבות שהביאו לנו המשטרים הסובייטיים . אבל,הגיעה עת לסיכומים, בל' התחמקויות אינטלקטואליות . ומכאן למסקנתי השנייה . הירך הסיציאלימוקיטית בנתה על שני 'סויות : היא התבססה על מה שקרי' כלכלה מעורבת, שהיא מין מיזוג ישיוימשקל בין סקטור פיטי וסקטור ממלכתי בכלכלה . גם היא ראתה את עליית משקלי של הסקטור הממלכתי כסמל ההתקימות הסוציאליסטית . היסוי השני שהציבה הסוציאלדמוקרטיה היא מיינת סער ורווחה באמצעות התערבות ממיינת ...
אל הספר