פרופ' אלי שבייד (האוניברסיטה העברית, ירושלים)

התגובה הן תמורות האתוס שעברו עלינו, על הישוב היהודי בא"י . זה הרי לגמרי מובן מאל, < 'ו והיה מתמיה אם לא היה כר, אבל באשר לא נותנים את הדעת על כר יוצאים, לדעתי, דברים שעלולים להיות מאוד מעוותים . כי לעתים קרובות מאוד אנחנו מתבוננים אל השואה אבל אומרים דבר מה על עצמנו . ואני חושב, שאנחנו צריכים להיות קצת ביקורתיים לגבי עצמנו ודי קשה לנו להיות ביקורתיים לגבי השואה . אבל, השאלות שלעתים שואלים או איו שואלים והתשובות שנותנים או שאיו נותנים ­ על השואה ­ הן בעצם שאלות שאנחנו שואלים או נמנעים מלשאול ביחס אל עצמנו . אני רוצה בזה להתייחס קודם כל לכמה מן הדברים שאמר צביקה צמרת . אני חושב שהוא מיקד, בצורה מעמיקה ויסודית ביותר, שאלות שאנחנו צריכים להתמודד איתן לאור השואה . מה היה הרקע לכר, שקרוב מאוד לאחר השואה, הישוב היהודי בא"י נטה להעמיד במרכז את מרד גיטו ורשה, את ענייו הגבורה, את מלחמת הגיטאות, והתייחס בהרגשה של אמביוולנטיות עמוקה, אם לא של ביקורת, כלפי מה שכינו אז 'אלה שהלכו כצאן לטבח יובל 1 . תודעה או רפללןטיה של תודעה אפשר להביא את הדברים כיום בנוסח גרוטסקי, כפי שעשתה זאת נתיבה בן­ יהודה . בי...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית