כמובן, יש כל מיני הגנות הסתדרותיות ו"כור" בתור חלק מהמערכת ההסתדרותית עוד יותר מקפידה, אבל בסופו של דבר, כשאין תעסוקה, הפועלים הולכים הביתה . זה בסופו של דבר מה שקורה . עם פיצויים מוגדלים, עם כל מיני דברים, אבל הולכים הביתה . זה מה שקורה במפעלים האזוריים ובכל מערכת, חוץ מאותן מערכות, שאמרתי שהן פתרו את זה . הם הפכו את האדם לחלק המרכזי של המערכת ולכן, מפעלי מונדרגון בנויים על עתירות הון . למה ? מכיון שכל פועל נוסף שהם לוקחים, הוא חבר קואופרטיב . הקיבוץ הוא עתיר הון ולא עתיר עבודה, כי הוא יודע, שהוא לא יכול לקחת לאחברים, לפחות אותם קיבוצים שלא בנויים על עבודה שכירה . ואם תסתכלו מה קורה בתעשיה הקיבוצית, אז תראו את ההבדל בין מפעלי" תעשיה קיבוצית בלי שכירים, שהם עתירי הון לבין אלה שהם עם שכירים שהם עתירי עבודה . זה אחד ועוד אחד . ברגע שהעובד הוא לא חלק מהמערכת, אלא הוא סחורה כמו המכונה וכמו כל דבר אחר שאתה יכול לקנות בשוק, אז אין שום סיבה ללכת להיות במיוחד עתיר הון ומשוכלל . ברגע שהאדם הופך לחלק מהמערכת, נוצר למערכת אינטרס לנצל את הכישורים שלו כמה שיותר ולהכשיר אותו . ראיתם כאן איר לומדים ...
אל הספר