צבי שיפמן, חבר הנהלת "כור"

בהירארכיה . עצם הדבר, שאיננו גורסים משכורת שוויונית, קובע עובדה בחיים . ובעניו הזה אין המערכת שלנו דווקא בין המקולקלות ביותר . אינני יודע אם אנחנו עוברים את היחס של 3 : ,1 אבל איו אנחנו מגיעים לפערים בשכר שיש בארצות­הברית או באירופה . אבל גם מצב זה אינו עונה על הבעיה . ההירארכיה נשארת, הפער בשכר נשאר והבעיה היא התחושה של הפועל . רבים הפועלים שעובדים בעבודות משעממות, פיסיות קשות ­ והרובוט והאלקטרוניקה רק מדגישים עוד יותר את השעמום ואת חד­גוניות של העבודה במקומות אחרים . האפשרות היחידה לעזור לפועל להתגבר על בעיה זו היא, לעשותו שותף מלא לתכנון העבודה, בעצם, שותף למעשה היצירה, כדי שיהיה לו סיפוק בעבודה כמו שיש למנהל מחלקה וכמו שיש למנהל עבודה וכמו שיש למנהל כללי . איו זה נכוו, שלטבחל יש סיפוק רק משום שיש לו מכונית ומשכורת גבוהה יותר . זה כבר מזמן מאחורינו . יש לו סיפוק משום שהוא מפתח מפעל, עובד כדי לעבור מהפסד לרווח וממפעל קטן למפעל גדול ומייצוא דל לייצוא גדול . איר מקנים תחושה זו לפועל ? איו לי פתרון פלא . אבל אני חושב, שאנחנו צריכים לקחת 5­ 4 מפעלים גדולים בהערכת כור ולחלק את תכנית העבוד...  אל הספר