ד"ר יוסף בלאזי, אוניברסיטת הרווארד, ארה"ב

אכן, לישראל יש יתלוו חשוב מאד מאד ­ הלא זר . הארגון והתשתית והאידיאו­ לוגיה של חברת עובדים, שאפילו אם יש היום דוגמאות רבות בעולם לנסיונות של בעלות עובדים ודמוקרטיה תעשייתית, ספק, אם הם יכולים לפתח משהו רציני באותה המידה . הנסיונות בעולם מתרכזים, כמובן, בתחום אחד בלבד ­ התחום של העבודה . מדוע ? מדוע אין דנים בבעית הדמוקרטיה בכל תחום אחר ? אני חושב, שזה פשוט עניו של דחיפות . אנשים ישנים פחות או יותר שליש מהזמן והם עובדים בשליש אחד . וחיי העבודה הם כל­כר מרכזיים, שהבעיה שם דחופה יותר . זאת תשובתי לגדי יציב, שדיבר על דמוקרטיה בכל תחומי החיים . אני חושב, שבקיבוץ אתה יכול לנסות לארגן תחומי חיים רבים על­פי תורת הדמוקרטיה, אבל בחברה המודרנית מחוצה לו, אתה צריו להתחיל בתחום העבודה . בעלות עובדים בארת"ב עכשיו, אני רוצה למפר קצת על מה שקורה בארצות­הברית בקשר לבעלות עובדים והשתתפות בהנהלה ואחר­כר אתיחס ליישום דברים בישראל . בין 1835 ל­ 1935 היו 595 קואופרטיבים יצרניים בארצו ובברית . בעשר שנים שעברו, התחילו יותר מ­ 500 חברות בבעלות עובדים, כלומר חברות שיט בהן יותר ­a 50 % בבעלות לעובדים . ובכו, מה ...  אל הספר