הוא אמר לה י. ח. ברנד

החוח 1לים 2 . הזא 9וריךיה ,3 הסץ' 4 . חרבות מזפה 5 מאתנו דרך חצי 'ים . שלו ושקט הלילה באוקריינה . ובת אדוני­הבית באה בעדי קויראלים ולבושה ןןרוקא 1;לןה 6 . גס קראה את טאראס­בול ? ה 7 והתענגה על הגבורות ועל התעלולים בנענקיל . אף צחקה למראה הסנדלים והפוזמקאות שהיו למעלה והראש למטה בנהר . הציור בהיר ­מה נחמד הציור ! והיא לא תספר כלום ל ! ! אשקה אשר תלד . לא תמצא לנכון לספר לו שצ'ו בילו * 8 . ואולם את, אמי, אינך יודעת את גוגול הגדול . את, אמי, הנך יהודיה של תחינות, ואת סיפרת לי . מ''שבט יהודה" סיפרת לי . . . Tnxaa yKpauHdcaa hoii ' וקלים ונמוגים הימים . ועסיס נוטפים התפוחים . ודשנות הפרות הברורות, השבות מן המרעה הטוב לעת­ערב . ועליזים הנערים המלאים הרוכבים על סוסיהם אל השדה ללון שם כל הלילה . ושיר ­ ה ! וצוהלות לקראתו ­ הה ה­ה ­ ה קוקצי וערלי ישתפך מסביב . החוחלאצ'קות הצעירות השואבות מים מן הבאר ­ ואת ישבת על המפתן וסיפרת לי . ראשי היה בחיקך . מ''שבט יהודה" סיפרת לי . ורק על­אודות דבר אחד אלמות היו שפתיך תמיד . כבד היה ממך הדבר, כי תספרי על­אודותיו, האלמנה ! ואולם אני ידעתי את הדבר גם מבלעד...  אל הספר