אחד התנאים המוקדמים להיקף נרחב של לחימה או הגנה יהודית היא הפוטנציאל הצבאי . ויש הבדל ביו הפוטנציאל הצבאי של ציבור מסוים לבין הוצאתו מהכוח אל הפועל, שהוא הפעלת הנשק . מבחינת הפוטנציאל הצבאי הגיעה יהדות רוסיה בימי מלחמת העולם הראשונה לממדים עצומים . לפי אומדנים, נניח שאינם מדוייקים, מדובר בחמש מאות אלף צעירים יהודיים בקירוב ששירתו בימי המלחמה בצבא הרוסי . לכר היו כמה משמעויות : א ( נניח שלפחות מחצית מהם היו ביחידות שהחזיקו נשק ביד, משמע שכמאתיים וחמישים אלף עד שלוש מאות אלף צעירים יהודים ידעו להשתמש בנשק . זהו דבר בעל משמעות ממדרגה ראשונה . יש לזכור שלגבי יהודי בעיירה, גם לגבי יהודי צעיר, נשק היה דבר קצת מוזר וקצת מפחיד . והנה, בלי לקחת בחשבון את כל חמש מאות אלף היהודים ששירתו פחות או יותר בצבא, כי חלק מהם גויסו לשירותים ולא קיבלו נשק כלל או קיבלו מקלות ) וסיפר לי שאול אביגור, שזה היה טראומטי בשבילו שאין רוצים לתת נשק ליהודים בזמן גיוסם, ובמקום נשק נותנים להט מקלות ( , יש מקום להניח שמאתיים וחמישים אלף עד שלוש מאות אלף יהודים היו מסוגלים לשאת נשק וגם נשאו נשק בצורה זו או אחרת . ומכאן יש...
אל הספר