במערכה קשה לשינוי

מכאן מתחייבת גישה אקטיבית . מבחינה זו, הבחירות האלה אמנם לא נתנו לתנועת העבודה לחזור לשלטון אבל הן הוציאו את התנועה מהתבוסה של הבחירות הקודמות והיא העניקה לנו כח אלקטוראלי די חזק . אבו התנועה תדע מה היא רוצה, אם תדע על מי היא רוצה להישען, אם תדע לאן לכוון, כיצד להיאבק ­ אז יש סיכוי לשינוי המציאות הפוליטית . וחשוב להדגיש : עדיין יש כוח גדול ריאלי לתנועה בהתישבות, במשק, בחברה, בחינוך, ובמציאות של הארץ . סוף סוף מדינה אינה רק ממשלה . ממשלה היא אמנם גורם חשוב וקובע בשל מכשירי השלטון שבידיה, אבל המדינה, על כל מה שיש בה, בהתיישבות, במשק, בתרבות, בחינוך, אותם הגורמים אשר הם מעצבים את החיים, בכל אלה עדיין יש כוח רב לתנועת הפועלים גם כדי להתמודד עם הליכוד שבשלטון . אבל השאלה אשר נשאלת,היא : מהי תנועת הפועלים, האם היא רואה את עצמה כישות חברתית ורעיונית אחרת מאשר המחנה ממול ? האם המושג שמאל מתייחס רק בשאלות הגבולות, או שמשמעותו הוא בעיקר חברה אחרת ואחריות על גורל העם והארץ . אין הזמן מספיק כדי לדבר על התנועה הקיבוצית ועל מה שהיא צריכה לעשות בתוך ביתה, אבל אני חושב שקיימת גם שאלה, על מה היא נאבקת ...  אל הספר