התנועה הקיבוצית ותנועת הפועלים

שמציאות רווייה נורמות יש בה כדי להוליך לטעות אופטית, משמע לאשליה שאיו עוד צורך לדאוג לנורמות משום שהגשמתן דואגת לעצמה . ואין זה נכון . הנורמה של צדק, של עזרה ההדדית, של דאגה, של יוזמה, של דבקות בכלל, מן ההכרח שתשנה צורתה לפי נסיבות הזמן . העובדה, שהיא לבשה צורה מסויימת בעבר, אינה ערובה שתלבש צורה זו גם בעתיד . על כן יש חשש, אם מותר להשתמש באנאלוגיה זאת, להיווצרות מצב שהיה אופייני ליהדות החרדית באירופה המערבית לפני עלות היטלר לשלטון ולמה שקראו אורתופראכסיס . בני אדם נוהגים לפי סדר מסויים, אבל לא לפי אמונות ודעות ולאלה אין אפילו משקל . על כן קיים חשש להיווצרות אורתופראכסיס קיבוצית, במתכונתו, טלא תהא מעוגנת באמנות ודעות, ולא תהא מודרכת על­ידן . לכן דומה, שאחד מתפקידיה של התנועה הקיבוצית כלפי פנים, אבל יש לכך חשיבות גם כלפי חוץ, הוא לדון עם עצמה ועם הדור הצעיר שלה בפרובלמאטיקה שאני מנסה לרמוז עליה ובמה שמשתמע ממנה, ויהיה הניסוח אשר יהיה . מה גם כאשר, הדור הצעיר עומד בפני שאלות, שלא עמדו בפני אבותיו . ד . הדבר הראשון שעבר מן העולם הציבורי והאישי של הארץ, ושהיה אופייני לדור הקורם הוא, שאדם ש...  אל הספר