התנועה החלוצית במאבק על עתיד מעמד הפועלים

עדייו גדול הפער הרבה יותר משהיה צריך והיה יכול להיות, אילו השכלנו להשקיע בעוד מועד יותר מאמצים בשינוי המצב . והעיקר : ככל שגוברת ההתקדמות הזאת בכל התחומים כן מעמיקה הרגשת העלבון והניכור, פאראדוקס ? נכון, אבל דווקא לפארא­ דוקסים כאלה נודעת השפעה רבת עוצמה בחיים . אין המתקדמים ­ ויהיו אשר יהיו ­ משווים את מצבם בהווה למצבם בעבר ומברכים על הישגיהם . הם משווים את מצבם למצב שכניהם, ובצדק . ככל שהם מתקדמים יותר, כן מרגישים הם יותר את עלבון המרחק שנותר עדיין בינם, 'המזרחיים', לבין האחרים, היאשכנזים' . ובשלב הנוכחי אנו נתונים בנקודה קריטית של המתרו הזה . זאת ועוד . אנחנו ­ ארץ­ישראל העובדת, הציונית­הסוציאליסטית ­ היינו הקולטים, המימסד הקולט . ובחברה, כמו בחיי הפרט, מטביעים רשמי הילדות את חותמם על כל ההתפתחות . בתודעתם של רבים מבני עדות המזרח נשארנו עד היום המימסד הקולט, האחראי לכול . כל החיוב שבקליטה זו נחשב, כאמור, לדבר המובן מאליו, כל השלילי שבה ­ נרשם על חשבוננו . הפערים הכלכליים והחברתיים הלכו והצטמקו, אבל אלה המוסיפים להתקיים, והם רבים וכאובים מאוד, אנו מואש­ מים באחריות להם . בתנאים אלה, ...  אל הספר