לפעמים ימים ספורים, ולעיתים אף שנים . החיים במחנות האלה היו קשים מכל הבחינות . בצריפים מגושמים ששמשו קודם לכן לאסירים או לחיילים, גרו עתה משפחות לעשרות על טפם . מלבד הצפיפות שהכבידה מאוד שררו בצריפים אלה גם מחסור ומצוקה כלכלית . גם התנאים האקלימיים היו קשים . תורשה לי כאן נימה אישית קצת . הייתי שליח מהארץ כדי לעודד ולעזור בארגון ובהדרכה . פגישתי הראשונה עם היהודים בתנאיהם הקשים, בלבושם האפור, השרה עלי דיכאון כבד . זכורה לי פגישה עם קבוצת יהודים באוסטריה ביום סתיו סגרירי . נכנסתי לאחת השלוחות של מחנה מאוטהאוזן "ואנס" . השעה היתה שעת דמדומים ובין גדרות התייל המתנשאים לגובה של שלושה מטרים הובלתי בשביל צר לצריף המואר בנורה בודדת . היהודים המצפים לשליח מהארץ, המצפים לבשורתו מארץ ישראל, היו ישובים בצפיפות על מיטות וספסלים במעגל . תמונה זו של פליטים ישובים בצפיפות איומה בתוך מחנה, ומבטם הדומם מופנה אלי הזכיר את האימה הרגשתי כאילו אני נחנק ולא יכולתי להוציא מלה . אז פתח שמתמול f השליח שנלווה אלי בשירה ומיד הצטרפו אליו הכל, וכאילו במטה קסמים משתנה התמונה ואין לפניך פליטים, אלא יהודים חזקים, חזק...
אל הספר