אך כמר שקורה תכופות בתנועות לאומיות רחבות מימדימ ומגוונות, כן גם בתנועה זו פעלו זרמים שונים ומגמות שונות, שאם כי רובם צמחו מאותו רקע, הם היו לפעמים נוגדים וסותרים זה לזה . כך למשל, בעת שהלכה והבשילה ההכרה הנחושה בלבבות השרידים המיותמים והשבילים, ש"אין להמשך לחיות על קברות יקיריהם", נסחפו אותם שרידים למלא קודם כל חובה לקורבנות הרצח והחורבן . הם כולם התמקדו בנושאים הבאים : חיפוש קרובים והצלת ) פדיון ( ילדים . 2 ( מחן כבוד לחללים והקמת מפעלי 1 ( הנצחה . 3 ( נקמה ברוצחים למיניהם . זו היתה חזית טבעית אנושית שאיחדה אז את כל ציבור השרידים : הן את הללו שקיוו לשקם את חייהם במקומות מגוריהם והן את אלה שרצו לצאת משם . מסיבה זו דחו או השהו האחרונים את יציאתם או ביטלוה בכלל . בפני דילמה דומה עומדים לפעמים אפילו ראשי המארגנים את תנועת העזיבה ) הבריחה ( . כמו אותו פעיל הבריחה בווילנה, ד"ר ש . אמאראנט שעסק, במקביל וללא ליאות, בשיקום מערכות הנצחה והשכלה יהודיים במקום מגוריו . יתר על כן, יום לפני צאתו מליטא עם רוזיקה קורציאק בשליחות הבריחה לכיוון צירנוביץ ) לפי ספר "הבריחה" זה היה ב 6 בנובמבר 1944 (...
אל הספר