אשתדל להדגים בקצרה, וקצת במקוטע, את הפרובלמטיקה אשר העליתי . מסקנה המתבקשת, כביכול, מתוך דיוניהם של גולדשטיין וגורני היא, כי איחודה של מפא "י היתה תוצאה של דיון במישור האידיאולוגי, והשגת קונצנזוס בין קבוצות בעלות אידיאולוגיות קרובות . מכאן, שהכוחות המדביקים את הגורמים השונים למפלגה הם כוחות במישור האידיאולוגי . לעומת זאת, נרמז בדברי קבוצת "הפעילים", אשר השתתפו בדיון, ואני מצטרף אליהם, כי מפא "י היא אחת הדוגמאות המובהקות למפלגה שיש בה ריבוי עצום, גוון רב של דעות וגישות לגבי נושאיחוץ ) המדיניות העדיפה כלפי יהדות הגולה, הבריטים והערבים ( ולגבי נושאי פנים ) יחסים עם הרביזיוניסטים, הסוכנות, המוסדות הלאומיים האחרים וכוי ( . ועל אף טזריבוי זה לא נעלם במסגרת המפלגה, הצליחו קבוצות אלה לשמור על מסגרת ארגונית אחת, ולמשך תקופה ממושכת למדי . יתר על כן, תופעה אחרת, המשתמעת בלבד מן המחקרים של גולדשטיין וגורני היא, כי חילוקיהדעות האידיאולוגיים אינם מתקיימים על פי קווי הקבוצות אשר יצרו את מפא"י, אלא על פי גיבושים אדהוקיים . לפיכך, אפריורית נראה כאפשרי לפחות הסבר אחר : הנטייה לאיחוד ולשמירה על המסגרת...
אל הספר