אחדות מעמדית ואחדות לאומית במישנתו של טבנקין

ייסוד "אחדות­העבודה" ­ בינה לבין הפועל הצעיר . זה היה אחד מסלעי­ המחלוקת הגדולים בדיונים ובמו"מ לקראת איחוד שתי המפלגות, במפלגת פועלי ארץ­ישראל . הפועל הצעיר, מראשיתו, ובחריפות יתרה א . ד . גורדון, שללו כל אינטרסים, כל צרכים וסמלים מעמדיים נבדלים וכל קשר של תנועת­העבודה העברית לתנועת הפועלים הבין­לאומית ­ בעוד שפועלי­ציון, ולאחר­מכן אחדות­העבודה, חייבו אותם . בםופו­של­דבר הגיעו לידי נוסחאות משותפות וקם האיחוד ­ מפלגת פועלי ארץ­י . שראל, ולא אכנס במסגרת זו לפרטים . נחזור לטבנקין ולמישנתו בנושא זה . ולצורך זה עלינו לשוב אל תקופת בחרותו של טבנקין, בשנות פעילותו בפועלי­ציון בפולניה . ויכוח היה לו לטבנקין עם ברוכוב בכמה נושאים שהיו מכבשונה של הציונות הסוציאליסטית באותה תקופה, ולצורך ענייננו נסתפק בהבלטת שניים מהם . בנושאים אלה עסקה באינטנסיביות רבה מועצת פועלי­ציון ברוסיה, שהתקיימה בווינה, בספטמבר 1909 : ברוכוב וטבנקין שניהם היו צירים באותה מועצה, אשר בםך­הכל השתתפו בה 13 צירים, שייצגו, לפי הדו"ח מאז, 28 קבוצות, בני 5 עד 70 חברים בכל קבוצה, ובםך­הכל ­ 390 חברי מפלגה . אחד מן הנושאים העיקריי...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית