טבנקין היה חדור הכרה זו . לא פגשתי בין האישים, אשר כל חייהם מרוכזים בפעילות חברתיתציבוריתפוליטית מתמדת אדם שני כמוהו, אשר יהייה ער לגבי בעיות החינוך הקיבוצי וערבו בעיצוב מהותם של החיים חיינו אלה . כל םפר אשר עםק בחינוך זה פרי יצירתם של חברינו לא נעלם ממנו . הוא קרא אותם, התווכח, חלק, ביקר, אבל תמיד חייב את המאמץ עצמו . הוא ראה את המחנך בניצב במרכז חיינו, כשליחה של החברה הקיבוצית כולה . בשעתו התנהל בינינו בין השומר הצעיר והקיבוץ המאוחד ויכוח גדול על דרכי בניינה של התנועה הקיבוצית ומקומה בבניינה של החברה הישראלית . כמו טבנקין, כן האמנו גם אנחנו שהאתגר החלוצי בהתיישבות, בהגנה ובמערכות הפוליטיות, המעמדיות והלאומיות הוא המחנך הגדול והקובע של הקיבוץ . טבנקין האמין, כי הקיבוץ אשר יהייה נאמן ליעודיו אלה, מסוגל להיהפך לדרכם של ההמונים הגדולים . אנחנו הצנענו לכת . האמנו שגם אם נצליח בכל מעשינו אלה, גם אם נעמיק את מעניתנו החינוכית, גם אם נגביר את מעורבותו החברתית הפוליטית של הקיבוץ בתוך חיי הכלל הלאומי והמעמדי גם אז נשאר רק חוד החנית החלוצי של מעמד העובדים בישראל . יצאנו לדרכנו ...
אל הספר