הקונצפציה ההתיישבותית במישנתו של טבנקין

הוא ראה בסיטואציה שנוצרה לאחר מלחמת ששת הימים שאנסה גדולה, סיכוי להעלאת המפעל הציוני מן הקפאון שהיה נתון בו בתקופת המיתון, שקדמה למלחמת ששח הימים . אף שראה בעלייה הגדולה חשיבות מכרעת, חזר וקרא : בעניין ההתיישבות ­ אל נחכה עד שיבואו העולים החדשים . יש בכוחו של הישוב היהודי בארץ להוציא מתוכו עשרת אלפים איש להקמת מאה ישובים מיד . טבנקין ראה בהתיישבות גורם המקנה לנו יתרון לגבי הערבים בשלטוננו על הארץ . בשיחות שונות, גם ברגעים שהיה בהם ביטוי לאכזבה, בשל היעדר התעוררות בעם ובתנועה הקיבוצית למעשים יותר גדולים ­ היה חוזר ומהפעם מן המעשה ההתיישבותי . במעשה ההתיישבותי ראה את היתרון העיקרי שלנו כלפי הערבים בהפיכתה של הארץ להיות למדינת ישראל, שכן הארץ לא היתה אצל הערבים כמו מצרים, סוריה, עיראק וארצוה­ערב האחרות, מבחינת המקום שהיא מילאה בחייהם, ואילו אצל היהודים היקנתה ההתיישבות, דווקא בארץ­ ישראל ­ לא במקרה ולא בגלל סיבות היסטוריות ובגלל סיבות של העם שנאבק על עצם קיומו ­ יתרון מיוחד . בתקופת גלותם של היהודים, עברו בארץ הזאת כובשים רבים, אך אף אחד מהם לא העניק לה אותו ערך התיישבותי, כפי שעשו זאת הי...  אל הספר