" האם היה המשך לתפיסה זו של אחדותהעבודה עם יצירת מפלגת פועלי נראה לי שכן, אולם אטאט חלו שינויים ותהליכים אחרים . א י . הוויכוחים בשנות השלושים, ויותר מאוחר, היו כבר עם בןגוריון בתפיסתו את המעבר "ממעמד לעם" שפירושה ראייה אחרת של שליחות הפועל בעם ושל עצמאותה של ההסתדרות . בהדרגה גברו תהליכים לאםוציאליםטיים בענייני משק וחברה, גישה של ירידת ערך ההון הלאומי, והחלשת הזהות בין ציונות לסוציאליזם; חל שינוי לגבי התפיסה שהפועל הנו הנושא המרכזי של ההגשמה הציונית ולא הבעלבית היהודי . הקונצפציה ההתיישבותית החלוצית, המיבנה של הסתדרות העובדים, יסודות חברה העובדים, הקמת מכשירים הסתדרותיים לצרכי שליחות בקליטה בתעסוקה ובהגנה, הקמת "סולל בונה", "המשכיר", הקמת גדודי עבודה, " קיבוצים, חבורות בכל אלה ראתה אחדותהעבודה מכשירים עצמיים של פועלי א"י בשליחות ציונית מרכזית, שרק באמצעותה אפשר לקלוט עולים ולהעבירם לעבודה פרודוקטיבית . דרך זו היתה הביטוי הממשי להנחת היסודות ב פעולה ההסתדרות במשק, בארגון ובחינוך, ואם נמנעו משברים חמורים לציונות בשנות העשרים נבע הדבר מכוח ההגשמה ומן ההעזה של אחדותהעבודה ב...
אל הספר