דברי פתיחה: אלמנטים במישנת שלילת הגולה של יצחק טבנקין

חוסר הברירה, שלילת הגולה היתה, בתפיסתו ובאישיותו, מו­דעהוז שהיה לה, עבורו, תוקף של פרוגנוזה אובייקטיבית, זו לא היתה עבורו דוגמה המחייבת פאנאטיות, המעוורת את עיניו מלראות את מצוקותיה של המציאות היהודית החיה, אף שלא האמין בנצח קיומה הגלותי . לא פעם נזקק, בהרצאותיו ובשיחותיו הרבות, לפרשת "עבודת ההווה" ומאבקם של ציבורי יהודים על זכויות ועל תנאי קיום בגלויות השונות . לא אחת שמעתי מפיו : ודאי, צריך לעזור לכל יהודי ולכל ציבור יהודי במאבקים נגד קיפוחים, אנטישמיות ורדיפות, אבל מי שתושב שזה יציל את קיוס היהודים לדורות ­ ט ו ע ה . יחסו אל כל הארגונים, הקונגרסים וגילויי העזרה ההדדית של חיי היהודים בגולה היה ער וחם . לא אחת היה מצביע בגאווה ובהרגשת­ערך על החיוניות היהודית, בריבוי צורותיה, כעל עדות לסיכויי עמידתו בפני הסכנות, וכעל אישור אובייקטיבי לזכות קיומנו . אין צורך להוסיף, כי ראה בכל גילוי של אנטישמיות אות קלון, םימן­ היכר להסתאבות חברתית וניוון מ סרי של כל יחיד וכל ציבור הנגוע בה . ­ אולם, מראשית חייו התנועתיים לא נטל עליו מעולם אחריות לאמונה ביציבות הישג כלשהו מהישגי הקיום הגלותי . בשיחות עם...  אל הספר