לא זו בלבד שברל צדק בספקותיו, שהכוחות האנטיציו ניים בבריטניה כבר התחזקו אז עד כדי אפשרות לסכל כל מדיניות פרוציונית . אפילו היתה ממשלת בריטניה כנה והחלטית בתמיכתה בחלוקה לא היה עוד בשנת 1937 בכוחה להגשימה . המועד היה מאוחר מדי הרי רק שנה אחת מפרידה בין הוויכוח על החלוקה לבין השתלטות רות התבוסנות והפייםנות על המדיניות הבריטית, בין מעמד ציריך לבין ועידת מינכן . כיום ידוע לנו, כי ההנהגה הנאצית דנה בכובדראש בהצעת החלוקה, והחליטה להתנגד להקמת מדינה יהודית . היטלר ויועציו הבינו היטב, כי כינונה של מדינה יהודית בארץישראל יקנה לעם היהודי מעמד, שהיה סותר את הנחותהיםוד של האידיאולוגיה והמשטר הנאצי, ודעתם היתה נחרצת למנוע בעד הקמתה . הצעת החלוקה גרמה אף לעמדה מסוייגת יותר של השלטונות הנאציים לגבי עלייתם של יהודי גרמניה . אז לא ידענו זאת, ואולי גם לא יכולנו לדעת, אך מתוך מבט רטרוספקטיבי אפשר להגיע למסקנה, שגרמניה היתה עושה רבות למען הכשלת התכנית, אולי עד בדי תמיכה במרד ערבי ונסיון להפיכתה של ארץישראל לזירה, בדומה לספרד, מובן מאליו, כי בריטניה של צימברליין לא היתה עומדת מול איומי הערבים והת...
אל הספר