אך אנכי יוצא םנקודתהראות של אורי במרכז ההווייה הקיבוצית נמ 1א, לפי תפיסתי הקיבוצית האדם, החבר זהו האטום הראשון, הגוף הגרעיני שאינו ניתן לחלוקה . הוא נקודתהמוצא לכל דרכי החוצה, ולא ההיפך כלומר, אם מנחם מנסה להתקיף אטומים אלה מבחוץ, כדי לבחון את תגובתם ריצה אני לבדוק את הדברים מן הפנים החוצה" כל אשר מסביב הוא תוצאה או פונקציות של מערכותיחםים ומערבותעבודה ושאר דברים, הפועלים על כל פרט בפני עצמו כשלב מתקדם יותר מתחיל גיבושו של הצוות, אחרכך המחלקה, אחרכך האגף, ואחרכף תוכלו לחלק לאלף םקציות . העיקר, לדעתי, הוא, שתמיד מהווה האדם את היחידה הראשונה, ולכן ה ו א נקודתהמוצא אולי אין זה מקרה שבכל דבריו של יוספלה לא עלה ולא נזכר אף פעם האדם והחבר . עובדה זו הפריעה לי מאד, ובעיקר שבמקום זה שמענו על . . . הטנקים . תפיםתדברים זו נראתה לי מוזרה למדי בחברתנו . הקיבוץ נוסד ונוצר ככפר חקלאי הוא התחיל מבראשית, מאלף, והלך ועלה והתקדם צעד אתר צעד, עד שהגיע למצב שיוספלה מגדיר אותו כ"תיעשנו את החקלאות" אבל אין לשכוח, שתוך כדי כך הוא גדל, בנה ועיצב את המיבנה החברתי ואת מיבנה הוז...
אל הספר