לא על חשבון הפקרת החקלאות

ועניין העבודה בכלל­ קראתי לאחרונה דבריהם של בנים ובנות בתנועה הקיבוצית, ואינני יודע אם זהו ביטוי של 'וצאי דופן ומעסים, או של רבים­ הם טענו כי אינם מוכנים לעבוד כמו הוריהם, וכי אינם מוכנים להתחיל את חייהם לאתר 8 שעות של עבודה . כאילו שבכל העולם אין העבודה יסוד לחיים, כאילו אקדמאים ופקידים אינם חיים מעבודה . היו שטענו כי התנאי להישארות הבנים בקיבוץ היא לאפשר להם רמת­תיים גבוהה לתת להם ללכת לרכוש השכלה גבוהה מיד לאחר השירות הצבאי ­ ובכדי שכל זה יתאפשר, מותר להעסיק גם פועלים שכירים, גם ערבים­ הם מבינים שיש הכרח לעבוד, בכדי לקיים את הקיבוץ, אך כדי לקיים את עצמם, מותר להשתמש גם בעבודתם של אחרים . . ­ אינני יודע כיצד צמחו "רעיונות" אלה בתוכנו, אך איננו יכולים להתעלם מכל האספקטים הללו, הנוגעים לקיומו ולנפשו של הקיבוץ, באשר אנו מדברים על פיתוח תעשייה בתוכנו ועל דרכי­הניהול שלה . 48  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית