מסתבר, אם כן, כי גם מבחינה זו אין לומר כי מסתמנת תופעה פגגבשו ! של ריבוד . אולם, קיימת בעייה אחרת, הראוייה לעיון מעמיק יותר . עקרון יסודי של הקיבוץ הוא בהפרדה שבין תרומתו של האדם לחברה, לבין התמורה שהוא זוכה ממנה . כל אדם נתבע לתת לחברה לפי יכולתו, והוא צריך לקבל לפי גרביו, כשאין קשר בין היכולת והצרכים . אולם, בתוך המפעל הקיבוצי, ולגבי התגמולים החברתיים והפסיכו לוגיים, אנחנו מו 1אים קשר בין התפקיד שהאדם ממלא, ואשר פבטא במידה םסוייםח את יכולתו ואת תרומתו, לבין התמורה לה הוא זוכה ע"י הסיפוק מהעבודה, ע"י האפשרויות לעבודה מעניינת, ע"י ההשפעה על הנעשה במפעל וכוי . ישנם סימנים, לפיהס מתפתחת גם רםתצפיות שונה . אנחנו שאלנו לא רק כמה השפעה יש לאדם, אלא גם כמה השפעה הוא רוצה שתהייה לו ; לא רק כפה אפשרויות של עבודה מעניינת יש לו, כי אם גם כמה היה רוצה . ואפשר היה להניח שאצל העובדים מן השורה נמצא פער גדול בין המצוי והרצוי, ואילו אצל הדרגים המינהליים לא נמצא פער כזה . במקרה אחד באמת מצאנו אצל בעלי התפקידים הניהוליים אפילו פער הפוך . רוב האנשים בתפקידים הניהוליים טענו, שיש להם יותר סמכות מכפי שהם ...
אל הספר