כלום לא לקו הקבוצות הללו בחולשה עוד בטרם בוא העלייה השלישית ? אנו, חברי קיבוץ וקבוצה, יודעים להסביר יפה מדוע נכשלה "הקואופרציה" במרחביה, ומדוע נמשך קיומה של דגניה אך מה היה מספר חבריה של קבו צת = ההתיישבות הראשונה שלנו, כתום המלחמה, האם לא היתה על סף חולשה גדולה מאוד ? ומה אירע לקבוצת בנרת שנים מעטות בלבד לאחר ייסודה ? כלום לא עמדה על סף התפוררות גמורה ? כל אחד יודע להסביר מה שקרה לגדו ד = העבודה, ביחסיו עם הנהגת ההסתדרות ועם מפלגת "אחדות העבודה" ) המקורית ( . אבל מה קרה בתוכו, על רקע התנאים החברתיים הפנימיים ? כלום עזבוהו מאות רבות רק בגלל תנאי עבודה ושכר טובים יותר בחוץ, או שמא היו סיבות הנעוצות בגישות מוטעות כלפי החבר = הפרט ? ואין אני רוצה להרחיב את הדיבור על תקופות הקרובות יותר אלינו בכל הזרמים שלנו . , כולנו ידענו התפוררות של קבוצות, החפרקותם של גרעינים, עזיבות ממש, ועזיבות פנימיות . נראה לי, כי הדבר שעלינו לעשות עתה הוא : לא לנסות להתרפק על זכרונות העבר, לא לחוג את הנצחונות, איש ^ איש של זרמו, לא להתנצח על מידת צידקתה של "דוקטרינה" זו או אחרת . נבדוק את מקור החולשות של כו...
אל הספר