כאשר יש עיסוק כזה בהיסטוריה אין המטרו; יכולה להיות בעשיית תשבונות = העבר, ולהוכיח כי "תמיד היינו צודקים", איש מאתנו לא היה תמיד צודק, והגישה בעבודתו של ברוך בן = אברם יכולה לשמש מורה = דרך בנדון, וגפ בכך חשיבותה . נקודה תשובה נוספת בעבודה זו היא, לדעתי, היותה סינתטית . בן = אברם הצליח לערוך ניתוח של דברים פזורים ומפוזרים במקומות רבים מאוד . ' הדבר אמור בעיקר לגבי החלק הראשון, בו יש נסיון מוצלח להגיע ממקורות ופירורים מפוז רים לתיאור סינתטי של ההתפתחות, יש צד נוסף הבולט בעבודה, וכאן אינני יכול להימנע מלגלוש להווה לדעתי, אהה המסקנות המתבקשות ממנה היא מל;ת ההתקרבות בין הזרמים בשאלות רבות . בעיני הומחש עניין זה דווקא בנקודה צדדית לכאורה . מדובר כאן הרבה על האדם ופאוויו, כמרכז היצירה הקבוצתית בשלבים המוקדמים, וזאת מול גישות שונות בתנועות אחרות . בז / גון שלנו היום נוצר המושג "מימוש עצבי" . ואם נבחן היום את המצב בעניין זה ב ב / י התנועה הקיבוצית, נראה כי אכן "כולנו יושבים באותה סירה" . את הערהי האחרונה ברצוני להקדיש להיסטוריוגרפיה הקיבוצית, ולומר לגבי נקודה אחה או שתיים, כיצד כראיה...
אל הספר