אם יש למישהו בתוכנו צורך להוכיח שתנועתו צדקה בכל מעשיה, לא יעלה הדבר בידו, שכן כל אחת מהן רשמה לזכותה הצלחות ניכרות, שהפכו במרוצת הזמן לנחלת כלל התנועה הקיבוצית ויש נושאים השנויים במחלוקת עד היום הזה עיקרו = של = דבר : בבואנו לדון במחקר, עלינו להפנות את תשומת = לבנו אל אשר יש בו ואל אשר לדעת זה או אחר חסר בו . לאמור : עלינו לדון על העבודה, ואל לנו לנסות לשפוט את התנועות הייתי רוצה לנסות לבחון כמה נקודות, העוברות כמעט כמו "לייט = מוטיב", דרך העבודה הזאת הנקודה הראשונה הלבטים הבלחי = פוםקים, חיפושי = הדרך והרגשות, רגשות חוסר הבםחון המופיעים גלים = גלים, ותהייה הפוקדת כפעם בפעם, האם אנחנו, בכלל, תנועה שיש לה עתיד, שיש לה פרספקטיבה ? האם אנחנו עונים לציפיות, שאנחנו מצפים מעצמנו ? נדמה לי כי על הנקודה הזאת יש לעמוד בצורה הרבה יותר יסודית בהווייה הקיבוצית שלנו גם היום, משום שאנחנו חייבים להבהיר לעצמנו, כי תנועה, כלומר חברה אנושית, המנסה לעצב את חייה לאורך כל הקו על = פי עקרונות ערביים קבועים מראש, כתשתית אידיאו לוגית = מוםרית, החל מן הפרטים האינטימיים ביותר של היחיד, וכלה בקווים ...
אל הספר