ד"ר אלקנה מרגלית: הרבה מאד - אבל לא מספיק

והשאלה השנייה : מדוע אירע הדבר, שחבר = הקבוצות היה הגוף הקיבוצי היחידי שלא נהפך לגוף פוליטי או למפלגה . המושגים של "שותפות רעיונית", "קולקטיביות רעיונית", "ליכוד רעיוני" דומים כמעט במידה מכרעת, אולם אין לשכוח שגדוד = העבודה היה הראשון שחרת על דגלו כי הוא גוף פוליטי, וממנו אולי העתיק השומר הצעיר וקבע שהקיבוץ הארצי הוא גוף פוליטי, והקיבוץ המאוחד ­ בשלב מסויים ­ הפך אף הוא למפלגה . הגוף הקיבוצי שלא הפך למפלגה היה חבר = הקבוצות, והשאלה היא, מדוע זה קרה . לא לשם יציאת = ידי = חובה אברך את ידידי בן = אברם שהשקיע עבודה, מפני שכל מה שאנו דנים בעבר שלנו, לא מתוך אובססיה של העבר ­ אולי יסייע לנו להבין את עצמנו יותר . אם יש לי הערות ושאלות, הרי אין זה גורע מהערכתי הרבה לעבודתו של ברוך­ מי כמוני יודע, כמה משקיעים בתוך הכתבים האלה, וכמה זה תשוב שנגיד מלה טובה אחד לשני . ­ . אבל, לפני ניצבות שתי השאלות הנ"ל­ כאן, נדמה לי, פחד ברוך יותר מדי, כפי שטען, מלהידבק בחשד של סוציולוגיה, ובפרט של פסיכו­סו ציולוגיה­ וכאן אני מוכרח להגיד : הוא פחד ­ מפני שלא היה גורדוניסט ­ . . אני מדבר על המתוד . אין זה מקרה ....  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית