דברי פתיחה

ניזונו מתמורות היסטוריות בחיי היהודים ובמציאות הארץ, הן בכך שהוא "עשה היסטוריה"; והן בכך שעתידו ו"טעם תוויהם" שלו תלויים ומשולבים בתהליכים היסטוריים המתחוללים בתנאי הקיום של היהודים בעולם ובארץ­ עבודות מחקר על התנועה הקיבוצית נעשות כיום בכל האוניברסיטאות בארץ; במםלוליו השונים של המחקר האקדמאי נערכים "שיעורים" "תרגילים" ו"סמינריונים" בנושאים שונים מתחום "הקיבוץ בישראל" ? כלכלה, סוציולוגיה, חינוך, פרשות היסטוריות וזרמים רוחניים­ ימי הדיון ב"יד טבנקין" נועדו להפגיש את המחקר­המדעי ע ל הקיבוץ עם הנושא האנושי של הקיבוץ, מיפגש של אימות ועימות­ מטבע הדברים תידונה כאן בעיות הגובלות בעיון ובעשיה ­ תבדקנה עובדות ועדויות, במסגרת זמנן, וידונו הערכות ולקחים לגבי מציאות הזמן הזה­ יצחק טבנקין, שהציג תמיד את עניני הקיבוץ השוטפים מתוך ראיית התקופה בולה ­ היה קורא לתחום פעילות זה "החיים הרעיוניים" של הקיבוץ­ בהקמת המרכז הםמינריוני באפעל, ובמשך עשרות שנות עבודתו בו, התכוון טבנקין להפעיל "מרכז רעיוני" אשר יצייד את פעילי הקיבוץ בתחומי שליחותו השונים, בידע, בכלי חשיבה, ואמונה שיכשירו אות 0 לחיות ולהתמודד בלח...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית