רמו פפ בפיטה וביפוטיות | 89 גם במצב שההורים מודעים לחסך הזה בחיי ילדיהם, הבושה והאשמה מונעים מהם לקבל עזרה . צורת הבעת האהבה אצל הורים כאלה יכולה להיות משימתיות והדגשת הפרקטיות, או הענקה לילדים את כל מבוקשם בלי להציב גבולות . כך הם מנסים לנער מעצמם את תחושת האשמה . אולם ילד שיקבל הכול חוץ מגילויי חיבה לא ירגיש אהוב אלא משועמם . לעיתים נראה התנהגות כזו אצל הורים לילד מחרים . הורים, אני מפצירה בכם לדבר עם ילדיכם בשפת הרגש, גם אם זה קשה . בטאו את רגשותיכם במילים טובות ואל תחסכו מהם מחמאות . גם מגע הוא חשוב . לא חובה לרוץ ולחבק את הילד כל הזמן אם אינכם חשים בנוח עם הפעולה הזאת, אפשר להסתפק בליטוף ראש עדין . מגע פיזי ממחיש לילד שיש לו מקום בעולמכם, שאתם מרגישים אותו . אם קצב החיים שלכם תובעני, שימו לעצמכם תזכורת בשעה קבועה ביום ; להחמיא לילד, לבטא את אהבתכם במחווה פיזית . דבר חשוב נוסף, כפי שאני תמיד אומרת להורים שבאים אליי לטיפול, ילדים מרגישים אנרגיות באופן חזק יותר ממבוגרים . הם ירגישו מתי הדברים נאמרים בכנות ומתי לא . שימו לב לומר להם מילים טובות שאתם באמת מתכוונים להן .
אל הספר